המסה שלה גלקסיה הזו היא פי 2.4-4.8X10^9 ממסתה של השמש ולטבעת החיצונית שלה נעה במהירות של 217 ק"מ לשנייה וגלקסיה זו התגלתה בשנת 1941 והיא הוגדה בתור "אחד המבנים הכי מסובכים שממתינים להסבר על בסיס כוכבי" ע"י האסטרונום שגילה אותה שקוראים לו פריץ צוויצקי.
הגלקסיה הזו מה שנקרא רדיו לא תרמי וישנם מה שנקרא חישורים אופטיים אבל הם לא אותם הנק' שמהם באים גלי הרדיו שזה לא כל כך ברור למה אבל כנראה שהחישורים האופטיים האל המייצגים גופים שונים לעומת הנק' שמייצגות את גלי הרדיו ולכן הן לא אותם גופים,גלקסיה זו נקראת גם ESO 350-40 או PGC 2248.
גלקסיה זו הייתה בעבר גלקסיה ספירלית רגילה אך היא עברה התנגשות חזיתית עם גלקסיה אחרת קטנה יותר וזה עיוות את הדיסק של הגלקסיה הזו,ההתנגשות הזו קרתה לפני 200 מיליון שנה וכשהגלקסיה הקטנה עברה דרך גלקסיית הגלגלון זה יצר גל הלם שנע לרחבי הדיסק במהירות גבוהה וזה דחף את הגז והאבק ויצר טבעת של מה שנקרא Starburst או פרץ כוכבים שזה בעצם טבעת שבה מתרחשת רוב עם לא כל הולדתם של כוכבים חדשים כי שמה נמצא מרבית הגז והאבק בגלקסיה הזו.
הדבר הזה מסביר את הצבע הכחול שנמצא במבנה הטבעת הנמצא מסביב למרכז הגלקסיה וזה נראה שהגלקסיה הזו חוזרת לצורתה הרגילה של גלקסיה ספירלית וניתן להבחין בזרועות היוצאות ממרכז הגלקסיה אבל מבנה הטבעת עדיין בולט בתמונות של האבל וטלסקופים אחרים.
רוב הכוכבים החדשים נולדים בשוליים של הטבעת של גלקסיית הגלגלון שקוטרה גדול יותר מזה של הדיסק של שביל החלב ובגלל שזה אזור שיש בו פרץ לידה של כוכבים חדשים אז לרוב כוכבים אלה הם ענקים כחולים ובוהקים במיוחד וכשכוכבים כאלה מתים הם משאירים אחריהם חורים שחורים או כוכבי ניוטרונים שהם מקור רטגן חזק במיוחד ולכן הטבעת הזו או בכללי הגלקסיה הזו מלאה במקורות רטגן כאלה והבוהקים ביותר שבהם הם ככל הנראה חורים שחורים הנמצאים במערכת בינארית עם כוכב נוסף או אולי אפילו כמה,הטבעת מכילה את הכמות הגדולה ביותר של מקורות הרטגן האלה לעומת שאר הדיסק והם חורים שחורים ככל הנראה.
תמונה המראה את גלקסיית הגלגלון או Cartwheel galaxy בגלי אור שונים כמו איפרה-אדום,אולטרה-סגול,אור אופטי וכו',גלקסיה זו קטנה בקצת משביל החלב אך הטבעת שמקיפה את הדיסק שלה משתרעת למרחק הגדול יותר מהקוטר של שביל החלב עצמה.
המסה שלה גלקסיה הזו היא פי 2.4-4.8X10^9 ממסתה של השמש ולטבעת החיצונית שלה נעה במהירות של 217 ק"מ לשנייה וגלקסיה זו התגלתה בשנת 1941 והיא הוגדה בתור "אחד המבנים הכי מסובכים שממתינים להסבר על בסיס כוכבי" ע"י האסטרונום שגילה אותה שקוראים לו פריץ צוויצקי.
הגלקסיה הזו מה שנקרא רדיו לא תרמי וישנם מה שנקרא חישורים אופטיים אבל הם לא אותם הנק' שמהם באים גלי הרדיו שזה לא כל כך ברור למה אבל כנראה שהחישורים האופטיים האל המייצגים גופים שונים לעומת הנק' שמייצגות את גלי הרדיו ולכן הן לא אותם גופים,גלקסיה זו נקראת גם ESO 350-40 או PGC 2248.
גלקסיה זו הייתה בעבר גלקסיה ספירלית רגילה אך היא עברה התנגשות חזיתית עם גלקסיה אחרת קטנה יותר וזה עיוות את הדיסק של הגלקסיה הזו,ההתנגשות הזו קרתה לפני 200 מיליון שנה וכשהגלקסיה הקטנה עברה דרך גלקסיית הגלגלון זה יצר גל הלם שנע לרחבי הדיסק במהירות גבוהה וזה דחף את הגז והאבק ויצר טבעת של מה שנקרא Starburst או פרץ כוכבים שזה בעצם טבעת שבה מתרחשת רוב עם לא כל הולדתם של כוכבים חדשים כי שמה נמצא מרבית הגז והאבק בגלקסיה הזו.
הדבר הזה מסביר את הצבע הכחול שנמצא במבנה הטבעת הנמצא מסביב למרכז הגלקסיה וזה נראה שהגלקסיה הזו חוזרת לצורתה הרגילה של גלקסיה ספירלית וניתן להבחין בזרועות היוצאות ממרכז הגלקסיה אבל מבנה הטבעת עדיין בולט בתמונות של האבל וטלסקופים אחרים.
רוב הכוכבים החדשים נולדים בשוליים של הטבעת של גלקסיית הגלגלון שקוטרה גדול יותר מזה של הדיסק של שביל החלב ובגלל שזה אזור שיש בו פרץ לידה של כוכבים חדשים אז לרוב כוכבים אלה הם ענקים כחולים ובוהקים במיוחד וכשכוכבים כאלה מתים הם משאירים אחריהם חורים שחורים או כוכבי ניוטרונים שהם מקור רטגן חזק במיוחד ולכן הטבעת הזו או בכללי הגלקסיה הזו מלאה במקורות רטגן כאלה והבוהקים ביותר שבהם הם ככל הנראה חורים שחורים הנמצאים במערכת בינארית עם כוכב נוסף או אולי אפילו כמה,הטבעת מכילה את הכמות הגדולה ביותר של מקורות הרטגן האלה לעומת שאר הדיסק והם חורים שחורים ככל הנראה.
תמונה המראה את גלקסיית הגלגלון או Cartwheel galaxy בגלי אור שונים כמו איפרה-אדום,אולטרה-סגול,אור אופטי וכו',גלקסיה זו קטנה בקצת משביל החלב אך הטבעת שמקיפה את הדיסק שלה משתרעת למרחק הגדול יותר מהקוטר של שביל החלב עצמה.