ביטלגו'ז הוא מה שנקרא Red Supergiant star וגילו מוערך לכ-10 מיליון שנה,הכוכב הזה התפתח מהר מאוד בגלל מסתו הגדולה שלפי חישובים שנעשו נעה מקצת יותר מפי 10 ממסתה של השמש עד לכפי 20 ממסתה של השמש וכוכבים כאלה מתים בגיל צעיר יותר בגלל שהם שורפים את הדלק הגרעיני שלהם(גז מימן)בצורה מהירה יותר ולכן עוצמת ההארה שלהם(בהירותם)גדולה בהרבה מהשמש שלנו, בהירותו של ביטלג'וז היא נעה בין פי 90,000 לבין פי 150,000 מבהירותה של השמש(בממוצע זה פי 126,000 מבהירותה של השמש).
ביטלג'וז מצופה לסיים את חייו בפיצוץ סופרנובה במהלך 100,000 השנים קרובות ובגלל מרחקו היחסית קרוב של 700 שנות אור מכדוה"א אז יהיה אפשרי לראות אותו בצורה הנראית לעין והוא ייראה כמו כוכב בוהק בשמיים,רדיוסו של הכוכב עצמו גדול בכמעט פי 900 מרדיוסה של השמש אך הטמפ' שלו על פני השטח נמוכה מזו של השמש בהרבה יחסית(הטמפ' הממוצעת על פני השטח של ביטלג'וז היא קרוב לכ-3,800 מעלות צלזיוס לעומת קצת מעל 6,000 מעלות צלזיוס על פני השטח של השמש).
בילטג'וז הוא כוכב משתנה או מה שנקרא משתנה סדיר למחצה וזה אומר שבהירותו נעה בין דרגה 0.3 שזה הופך אותו לשמיני בבהירותו לבין דרגה של 1.2 שזה מוריד אותו למקום ה-18 מבחינת בהירות,זה נובע מהעובדה שהכוכב הזה פולט כמויות אדירות של חומר לחלל כתוצאה מהתפרצויות על פני שטחו של ביטלג'וז ולאחרונה בשנת 2019 בהירותה ירדה בצורה דרסטית במהלך חודש דצמבר באותה שנה אך הוא חזר לבהירותו הנורמלית רק אחרי חודש פברואר ובמשך כחודשיים הוא היה בבהירותו הנמוכה ביותר מזה 25 שנה וזה נגרם ככל הנראה מכתמי שמש ענקיים שגרמו לו כנראה להיחלש מבחינת הבהירות שלו.
ביטלג'וז הוא ככל הנראה כוכב יחיד והוא מסוג הכוכבים שנקרא runaway stars ואלה כוכבים שנעים במהירות עצומה בחלל אך מקור הולדתו אינו ידוע כיוון שלפי מה שנראה הוא נולד באזור שאינו מכיל שום עננים שלגז ואבק או אזורים שבהם נולדים כוכבים חדשים וגם מחישובים של תנועתו בחלל לא נראה שהוא מצטלב עם קבוצת הכוכבים שנמצאת בערפילית אוריון או עם The Orion OB1 Association שזו קבוצת כוכבים שמכילה מלא כוכבים ענקים כחולים וגם מאות או אלפים כוכבים קטנים יותר וגם כמות לא קטנה של כוכבים שעוד לא נולדו אלא בתהליך או מה שנקרא Protostars וזה אומר שככל הנראה ביטלג'וז לא נולד שמה או בא משם אבל זה אינו ידוע בוודאות(יכול להיות שהוא נולד בקבוצת הכוכבים הזאת,יכול להיות).
כוכבים כמו ביטלג'וז מאבדים מסה בכמות של המסה של השמש שלנו כל 10,000 שנה בערך וההתפרצויות האלה גורמות לקוטר של הכוכב עצמו ובמקרה של ביטלגו'ז התגלתה פלומת גז שמשתרעת למרחק של לפחות פי 6 מרדיוסו של ביטלג'וז וזה מראה שהוא לא פולט חומר בצורה אחידה ושווה לכל הכיוונים והנוכחות של הפלומה הזאת מראה שהסימטריה הכדורית של הפוטוספרה של הכוכב שנצפית באינפרה אדום לעיתים קרובות אינה נשמרת בסביבתה הקרובה אלא משתרעת למרחק הרבה יותר גדול,בנוסף הדיסק של הכוכב ראינו סימטרי ומכאן אפשר להניח שישנם ככל הנראה 2 אפשרויות למצב הזה.
אפשרות אחת היא איבוד מסה קוטבי שהכוונה שהמסה נפלטת בעיקר מהקטבים של הכוכב ואפשרות השנייה היא כתוצאה מסיבובו המהיר של הכוכב סביב עצמו,הגז באטמ' מורחב של ביטלג'וז נצפתה כאשר היא נעה למעלה ולמטה והגז יוצר בועות שגודלם כגודל הכוכב עצמו ומכאן חוקרים הגיעו למסקנה שהדבר הזה נמצא מאחורי פלומת הגז שנצפתה לפני זה.
ייתכן שביטלג'וז נע כבר בחלל למרחק של כ-200,000AU ממקום הולדתו וייתכן שתוך כדי תנועתו הוא מפזר אחריו כמות השווה לפי 3 ממסתה של השמש בגז לאורך מסלולו,הוא היה כוכב מסוג O ומה שצפוי להישאר אחריו כשריד זה כוכב ניוטרונים או ננס לבן מסיבי יחודי והוא נע בחלל במהירות של 30 ק"מ לשנייה והוא יוצר מעין גל הלם או מה שנקרא Bow Shock שרוחבו מגיע לכארבע שנות אור.
זו תמונה של הערפילית שנקראת The Orion Molecular Cloud Complex וביטלג'וז עצמו ניתן לראותו בקצה השמאלי של התמונה (זה הכוכב האדום הבוהק).
ביטלגו'ז הוא מה שנקרא Red Supergiant star וגילו מוערך לכ-10 מיליון שנה,הכוכב הזה התפתח מהר מאוד בגלל מסתו הגדולה שלפי חישובים שנעשו נעה מקצת יותר מפי 10 ממסתה של השמש עד לכפי 20 ממסתה של השמש וכוכבים כאלה מתים בגיל צעיר יותר בגלל שהם שורפים את הדלק הגרעיני שלהם(גז מימן)בצורה מהירה יותר ולכן עוצמת ההארה שלהם(בהירותם)גדולה בהרבה מהשמש שלנו, בהירותו של ביטלג'וז היא נעה בין פי 90,000 לבין פי 150,000 מבהירותה של השמש(בממוצע זה פי 126,000 מבהירותה של השמש).
ביטלג'וז מצופה לסיים את חייו בפיצוץ סופרנובה במהלך 100,000 השנים קרובות ובגלל מרחקו היחסית קרוב של 700 שנות אור מכדוה"א אז יהיה אפשרי לראות אותו בצורה הנראית לעין והוא ייראה כמו כוכב בוהק בשמיים,רדיוסו של הכוכב עצמו גדול בכמעט פי 900 מרדיוסה של השמש אך הטמפ' שלו על פני השטח נמוכה מזו של השמש בהרבה יחסית(הטמפ' הממוצעת על פני השטח של ביטלג'וז היא קרוב לכ-3,800 מעלות צלזיוס לעומת קצת מעל 6,000 מעלות צלזיוס על פני השטח של השמש).
בילטג'וז הוא כוכב משתנה או מה שנקרא משתנה סדיר למחצה וזה אומר שבהירותו נעה בין דרגה 0.3 שזה הופך אותו לשמיני בבהירותו לבין דרגה של 1.2 שזה מוריד אותו למקום ה-18 מבחינת בהירות,זה נובע מהעובדה שהכוכב הזה פולט כמויות אדירות של חומר לחלל כתוצאה מהתפרצויות על פני שטחו של ביטלג'וז ולאחרונה בשנת 2019 בהירותה ירדה בצורה דרסטית במהלך חודש דצמבר באותה שנה אך הוא חזר לבהירותו הנורמלית רק אחרי חודש פברואר ובמשך כחודשיים הוא היה בבהירותו הנמוכה ביותר מזה 25 שנה וזה נגרם ככל הנראה מכתמי שמש ענקיים שגרמו לו כנראה להיחלש מבחינת הבהירות שלו.
ביטלג'וז הוא ככל הנראה כוכב יחיד והוא מסוג הכוכבים שנקרא runaway stars ואלה כוכבים שנעים במהירות עצומה בחלל אך מקור הולדתו אינו ידוע כיוון שלפי מה שנראה הוא נולד באזור שאינו מכיל שום עננים שלגז ואבק או אזורים שבהם נולדים כוכבים חדשים וגם מחישובים של תנועתו בחלל לא נראה שהוא מצטלב עם קבוצת הכוכבים שנמצאת בערפילית אוריון או עם The Orion OB1 Association שזו קבוצת כוכבים שמכילה מלא כוכבים ענקים כחולים וגם מאות או אלפים כוכבים קטנים יותר וגם כמות לא קטנה של כוכבים שעוד לא נולדו אלא בתהליך או מה שנקרא Protostars וזה אומר שככל הנראה ביטלג'וז לא נולד שמה או בא משם אבל זה אינו ידוע בוודאות(יכול להיות שהוא נולד בקבוצת הכוכבים הזאת,יכול להיות).
כוכבים כמו ביטלג'וז מאבדים מסה בכמות של המסה של השמש שלנו כל 10,000 שנה בערך וההתפרצויות האלה גורמות לקוטר של הכוכב עצמו ובמקרה של ביטלגו'ז התגלתה פלומת גז שמשתרעת למרחק של לפחות פי 6 מרדיוסו של ביטלג'וז וזה מראה שהוא לא פולט חומר בצורה אחידה ושווה לכל הכיוונים והנוכחות של הפלומה הזאת מראה שהסימטריה הכדורית של הפוטוספרה של הכוכב שנצפית באינפרה אדום לעיתים קרובות אינה נשמרת בסביבתה הקרובה אלא משתרעת למרחק הרבה יותר גדול,בנוסף הדיסק של הכוכב ראינו סימטרי ומכאן אפשר להניח שישנם ככל הנראה 2 אפשרויות למצב הזה.
אפשרות אחת היא איבוד מסה קוטבי שהכוונה שהמסה נפלטת בעיקר מהקטבים של הכוכב ואפשרות השנייה היא כתוצאה מסיבובו המהיר של הכוכב סביב עצמו,הגז באטמ' מורחב של ביטלג'וז נצפתה כאשר היא נעה למעלה ולמטה והגז יוצר בועות שגודלם כגודל הכוכב עצמו ומכאן חוקרים הגיעו למסקנה שהדבר הזה נמצא מאחורי פלומת הגז שנצפתה לפני זה.
ייתכן שביטלג'וז נע כבר בחלל למרחק של כ-200,000AU ממקום הולדתו וייתכן שתוך כדי תנועתו הוא מפזר אחריו כמות השווה לפי 3 ממסתה של השמש בגז לאורך מסלולו,הוא היה כוכב מסוג O ומה שצפוי להישאר אחריו כשריד זה כוכב ניוטרונים או ננס לבן מסיבי יחודי והוא נע בחלל במהירות של 30 ק"מ לשנייה והוא יוצר מעין גל הלם או מה שנקרא Bow Shock שרוחבו מגיע לכארבע שנות אור.
זו תמונה של הערפילית שנקראת The Orion Molecular Cloud Complex וביטלג'וז עצמו ניתן לראותו בקצה השמאלי של התמונה (זה הכוכב האדום הבוהק).