המערכת הבינארית IK Pegasi נמצאת במרחק של 154 שנות אור מכדוה"א כאשר היא ניתנת לצפייה בשמי הלילה הודות לבהירות הנראית לעין של 2.75 שהיא גבוה מספיק על מנת שנוכל לראות את המערכת הזאת בעין ללא טלסקופ,המערכת מורכבת משני כוכבים כאשר אחד מהם הוא כוכב מסוג A והשני הוא ננס לבן שזה גוף דחוס מאוד וקטן יחסית.
הכוכב הראשי נקרא IK Pegasi A והוא סוג של כוכב "A Type Dwarf" למרות שאלה כוכבים גדולים יחסית שמכילים בדר"כ פי 2 ממסתה ורדיוסה של השמש והם זוהרים באור לבן בגלל הטמפ' הגבוהה השוררת על פני השטח שלהם,במקרה הזה הטמפ' על פני השטח של IK Pegasi A כמעט 8,000 מעלות קלווין(7.624)והוא מכיל פי 1.65 ממסתה של השמש ופי 1.47 מהרדיוס של השמש ובהירותו גדולה פי 7 מבהירותה של השמש והוא שופע ביסודות הכבדים ממימן והליום כאשר המתכתיות שלו(ככה מגדירים את היסודות האלה בכוכבים)גבוהה מזו של השמש.
בנוסף לזה הכוכב הזה(הכוכב הראשי במערכת הזאת)מסתובב מאוד מהר סביב עצמו כאשר מהירותו היא 32.5 ק"מ לשנייה כאשר הכוכב הזה גם חווה פעימות קלות שמשנות בצורה קלה את בהירותו של הכוכב כאשר השינויים הקלים האלה בבהירותו של הכוכב קורים כמעט 23 פעמים ביום(22.9),הכוכב השני שנקרא IK Pegasi B הוא ננס לבן מאוד מסיבי המכיל פי 1.15 ממסתה של השמש כאשר הרדיוס שלו קרוב ל-8,340 ק"מ(פי 0.006 מרדיוסה של השמש)ובהירותו נמוכה מאוד(פי 0.12 מבהירותה של השמש)אך הטמפ' השוררת על פני שטחו גבוהה מאוד ומגיעה ל35,500 מעלות קלווין(לעומת 5,778 מעלות קלווין על פני השטח של השמש).
שני הכוכבים האלה נמצאים במרחק של 31 מיליון ק"מ או 0.21AU שזה קרוב יותר ממרחקו של מרקורי מהשמש כאשר לוקח להם 21.7 ימים להקיף אחד את השני,הננס הלבן הזה הוא מועמד להיווצרותו של פיצוץ סופרנובה כי כאשר הכוכב הראשי יהפוך לענק אדום אז חלק מהמסה תתחיל להישאב ע"י הננס הלבן וברגע שהוא יגיע למסה קריטית של פי 1.44 ממסתה של השמש הוא יהפוך ללא יציב ויתפוצץ בתור "Type 1a supernova".
הכוכב הראשי נמצא בשלב בחייו בדומה לשמש שבו הוא ממזג מימן להליום בליבה שלו אך בגלל הטמפ' הגבוהה יותר על פני השטח שלו ומסתו הגבוהה שביחד זה גורם לכוח המשיכה הלוחץ על הכוכב מבחוץ להיות חזק יותר,כל זה ביחד גורם לכך שעל מנת שכוכב כמו הכוכב הזה יוכל לחיות הוא צריך להמיר חומר לאנרגיה מהר יותר ולכן הוא גם חי את חייו יותר מהר ומת יותר מהר לעומת השמש,גילה של המערכת מוערך לבין 50-600 מיליון שנה בלבד.
לעומת הכוכב הראשי שמורכב בדומה לכוכבים אחרים בעיקר ממימן והליום הננס הלבן הוא שונה כאשר ישנם שני אפשרויות לממה הוא מורכב:או שהננס הלבן מורכב מפחמן וחמצן שנוצרו בכוכב לפני מותו או שישנה אפשרות נוספת שהיא קצת שונה,ייתכן שהננס הלבן מורכב חמצן ונאון כאשר זה יכול לקרות אם הכוכב עבר תהליך שנקרא "Carbon-burning process" לפני שהוא סיים את שלב הענק האדום ופלט את השכבות החיצוניות שלו לחלל כאשר ליבתו הפכה לננס לבן.
בעוד שהננס הלבן דחוס מאוד בגלל היחס בין המסה לגודל שלו כוח המשיכה שלו חזק פי 900 אלף מכוח המשיכה של כדוה"א כאשר המערכת הבינארית הזאת נעה הרחק מאיתנו ולכן אינה מהווה בהכרח איום לכדוה"א אלא אם כן יקרה הדבר הבא,אם הכוכב הראשי יהפוך לענק אדום לפני שהמרחק יהיה מספיק גדול על מנת שהסופרנובה לא יהווה איום אז הפיצוץ עלול לגרום להתפרצות קרני גמא או GRB(gamma-ray burst) שיכולה לנוע לכיוון כדוה"א ולגרום לנזק לשכבת האוזון והאטמ' אך כרגע לא נראה שזה יקרה בזמן הקרוב ולכן כדוה"א בטוח לפחות ממערכת הכוכבים הזאת.
התמונה הזו מראה השוואה בין הגודל הכוכב הראשי במערכת הבינארית שנקרא "IK Pegasi A"(בצד שמאל בתמונה)והננס הלבן שנקרא "IK Pegasi B"(בחלק התחתון של התמונה בין השמש לכוכב הראשי)לשמש שלנו,למרות גודלו של הננס הלבן הוא מכיל יותר מסה מהשמש ולכן הוא מבין הננסים הלבנים המסיביים ביותר שידועים ביקום נכון לעכשיו.
');){kind=link}