חורים שחורים אלה נעים ממסה של פי 100 ממסתה של השמש לבין פי 100 אלף ממסתה של השמש ומס' מועמדים התגלו שהם יכולים להיות חורים שחורים מהסוג הזה ודרך שבה חור שחור כזה נוצר היא ככל הנראה ממיזוג של חורים שחורים כוכבים ואחד כזה שהתגלה נוצר כתוצאה מהתנגשותם של 2 חורים שחורים שאחד מהם הכיל פי 85 ממסתה של השמש והשני הכי פי 65 ומה שנוצר זה חור שחור שמסתו היא פי 142 ממסתה של השמש, זה קרה במאי 2019.
ישנם גם גלקסיות למרות שהתגלו כמה בודדות שמכילות חורים שחורים הנופלים בקטגוריה הזו כמו לדוגמה גלקסיית NGC 4395 שמכילה חור שחור במרכזה עם מסה של פי 360 אלף ממסתה של השמש, המספר המעודכן של גופים שהם נחשבים לחורים שחורים מהסוג הזה או לפחות מועמדים זה 305 מועמדים בעזרת כמיליון ספקטרומים אופטיים של גלקסיות שונות בעזרת סקר שמיים דיגיטלי שנעשה ולכ-10 מהם התגלו פליטות של גלי רטגן וזה מאמת שאלה ככל הנראה חורים שחורים כמעט בוודאות.
בשנת 2017 הוכרז שחור שחור עם מסה של כמה פי אלפים בודדים ממסתה של השמש יכול להתקיים בצביר הכוכבים הכדורי שנקרא 47 בטוקאן בעזרת חישובים של המסלולים של הפולסרים הנמצאים בצביר הזה אבל אחרי ניתוח יותר מתקדם של הנתונים ויותר מדויק ומעודכן על אותם פולסרים לא מראה ראיות התומכות בקיומו של חור שחור כזה מסיבי.
בשנת 2018 לאחר בדיקה של כמה זרמים של גז הנמצאים באזור ליד מרכז הגלקסיה הסובבים גוף שאינו נראה לעין בטלסקופים וזה מרמז על קיומו של חור שחור בעל מסה של פי כמה עשרות אלפים(32 אלף ליתר הדיוק)ממסתה של השמש ואם זה מדויק אז זה החור השחור השלישי שהתגלה באזור ליד מרכז הגלקסיה.
בשנת 2020 אסטרונומים דיווחו שהם גילו חור שחור מהסוג הזה במרחק של 740 מיליון שנות אור מכדוה"א מכיוון קבוצת הכוכבים דלי שנקרא 3XMM J215022.4-055108 אבל מסתו המדויקת אינה ידועה אבל מה שברור כנראה זה שמסתו נמוכה בהרבה ממסתם של חורים שחורים על-מסיביים או אולטרה-מסיביים, דבר אחד שברור זה שחורים שחורים כאלה אינם נוצרים ממותם של כוכבים בעלי מסה הגדולה פי 25 ממסתה של השמש או יותר בגלל מסתם הגדולה בהרבה ממסתם של חורים שחורים כוכביים שנוצרים בדרך זו.
ישנם כמה דרכים שבהם חורים שחורים כאלה יכולים להיווצר: אחת מהם היא ע"י מיזוג של חורים שחורים כוכביים אחד עם השני או עם גופים אחרים שהם מסיביים ודחוסים יותר מכוכב רגיל, הדרך השנייה היא ע"י התנגשות של כוכבים מסיביים בתוך מרכזם של צבירי כוכבים כדוריים ששמה ישנה צפיפות גבוהה של כוכבים או צבירים הדומים בצפיפותם, ישנה אפשרות נוספת שאומרת שהחורים השחורים האלה הם נוצרו ישר אחרי המפץ הגדול בתחילתו של היקום.
מדענים שקלו את האפשרות שחורים שחורים אלה נוצרו ע"י כוכבים בדומה לחורים שחורים כוכביים אבל השוני הוא קריסה ישירה של כוכבים שמסתם של החורים השחורים שייוצרו תהיה פי 133 ממסתה של השמש אבל זה דורש כוכבים בעלי מסה של לפחות פי 260 ממסתה של השמש (ויש כוכבים כאלה אבל הם סופר נדירים ברמה של מס' בודדים מהם ידועים למדע עם בכלל)אבל ישנו סיכוי נמוך במיוחד שנוכל לצפות בשריד סופרנובה כזה מסיבי נכון לעכשיו.
צבירי כוכבים כמו הצביר הזה שנקרא Mayall II או M31 G1 יכולים להכיל במרכזם חורים שחורים בעלי מסה המונה פי כמה מאות או אלפים ומעלה יותר ממסתה של השמש בגלל הצפיפות השוררת במרכזם מבחינת כמות הכוכבים השוכנים שם.
');){kind=link}