אולימפוס מונס הוא הר געש כבוי שהלוע שלו היא באורך של 85 ק"מ ורוחבו 60 ק"מ ועומקו מגיע עד 3 ק"מ ובתוך הלוע עצמו יש 6 מכתשים חופפים,הצד החיצוני של הלוע עצמו מתוחם במדרון בגובה של 6 ק"מ שזו תופעה ייחודית בקרב הרי הגעש במאדים שלרוב אין מדרון כל כך גבוה.
גודלו של אולימפוס מונס הוא כגודלה של מדינת מיזורי אבל בנאדם שעומד על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את הפרופיל של ההר ממרחק רב כיוון שהעקמומיות של מאדים עצמו לא תאפשר את זה ולכן הדרך היחידה לצפות בהר הגעש הזה היא מחוץ למאדים עצמו ובאופן דומה עם בנאדם יעמוד על הנקודה הגבוהה ביותר בהר אז השיפוע של הר הגעש יימשך עד האופק.
תפיסה נפוצה אך שגויה היא שאולימפוס מונס נמצא מעל האטמ' של מאדים אבל למעשה הלחץ האטמוספרי על פסגת ההר הוא 2% מהלחץ הממוצע על פני השטח של מאדים שזה שונה מהר האוורסט לדוגמה ששמה הלחץ האטמוספרי הוא 25% מהלחץ על פני השטח של כדוה"א,כך או כך סופות אבק שהם מחזה מאוד נפוץ על פני השטח של מאדים התגלו על פסגת ההר(בחלקיו הגבוהים)וישנה גם נוכחות של עננים העשויים מפחמן דו-חמצני התגלו בפסגת ההר.
אך למרות זאת לא התגלו ענני קרח מים שהם כבדים יותר מעננים העשויים מפחמן דו-חמצני, בנוסף למרות שהלחץ האטמוספרי הממוצע על פני השטח של מאדים הוא רק 1% מזה הקיים על פני השטח של כדוה"א כוח המשיכה הנמוך מאפשר לאטמ' להגיע לגובה רב בהרבה ממה שמצופה.
ההר עצמו הוא של אלפי זרמי לבה שהתקיימו במהלך מיליוני או מיליארדי השנים האחרונות למרות שבצד הצפוני של אולימפוס מונס ישנם ראיות שזרמי הלבה שם גילם נע בין לפני 115 מיליון שנה לבין לפני 2 מיליון שנה שזה יחסית קצר במונחים אסטרונומיים ותא המגמה הגדול ביותר המיוחס לקלדרה הגדולה ביותר של אולימפוס מונס היא בעומק של 32 ק"מ,אולימפוס מונס הוא אינו הר סימטרי אלא המבנה שלו הוא אי-סימטרי.
אולימפוס מונס כמו הרבה הרי געש הדומים לו גדל לא רק ע"י זרמי לבה שמתפרצים ממנו במהלך השנים אלא גם הרי הגעש מהסוג הזה מתרחבים בבסיסם ותופסים שטח גדול בשיטה הזאת,זה קורה כאשר שדה לחץ הקיים מתחת להר הגעש עצמו משתנה מדחיסה להתרחבות, קרע תת-קרקעי עלול להתפתח מבסיסו של הר הגעש וזה גורם לקרום הבסיס להתפשט ולכסות שטח רב.
עם הר הגעש נשען על משקעים הבנויים משכבות חלשות כגון חימר רווי מים וכו' אז נוצרים אזורי ניתוק עשויות להתפתח בשכבות החלשות שעליהם נשען הר הגעש וזה עלול לייצר מפולות ענק ומעין פגמים בצדי הר הגעש עצמו מה שמוביל להיווצרותו של מדרון בסיסי,רחוק יותר מהר הגעש אזורי הניתוק האלה מתבטאים כאזורי חפיפה או רצף של חפיפה ואלה מונעות ע"י כוח המשיכה.
המכניזם הזה הוא מה מסביר את מה שנקרא מרבצי אורולה הקיימים המיוחסים לאולימפוס מונס,ההר עצמו נמצא בקצה של הרמה הוולקנית אחת הגדולות על מאדים והוא התחיל להיווצר כאשר מאדים הכיל מים על פני שטחו והמים האלה כנראה שחקו את בסיסו של הר הגעש במהלך השנים ובגלל שהר הגעש הזה הוא אינו סימטרי לכן הצד הצפוני של המדרון שלו היה עבה יותר מאשר הצד הדרומי.
אולימפוס מונס התגלה בתחילת המאה ה-19 ע"י משקיפים טלסקופיים והר הגעש עצמו ממוקם במרחק של 1,200 ק"מ משלושת הרי הגעש הנוספים הדומים לו שנקראים הרי ת'רסיס שהם קטנים יותר מאולימפוס מונס עצמו וישנו מה שנקרא דיכאון טבעתי שזה אזור טבעתי המקיף את אולימפוס מונס המגיע לרוחב של 2 ק"מ וזה נובע ממשקלו העצום של הרה געש הדוחף כלפי מטה על הקרום של מאדים והעומק של זה יותר גדול בצד הצפוני לעומת הצד הדרומי של אולימפוס מונס.
מסביב להר ישנם מרבצי אורולה שמשתרעים לאורך של 750 ק"מ בצד הצפוני שמורכבים מס' אונות גדולות שגם נמצאות בצד הדרומי אך מכוסות בזרמי לבה עתיקים והסיבה להיווצרותם של המרבצים האלה הם קריסות או מפולות ענק המונעות ע"י כוח המשיכה שהתפתלו מהקצוות של אולימפוס מונס עצמו או ה-shield שלו,אולימפוס מונס הוא אחד מהדברים הבולטים במערכת השמש או יותר נכון אחד משבעת הפלאים של מערכת השמש.
תמונה זו צולמה ע"י הגשושית ויקינג 1 ששוגרה בשנת 1971 שמראה את כל מאפייניו של אולימפוס מונס,החל מהלוע הגדול שלו והמכתשים החופפים הנמצאים בתוכו עד למרבצי האורולה הקיימים במדרונותיו וכו'.
');){kind=link}