צביר הבתולה הוא בעצם חלק מצביר-על הבתולה שמכיל בתוכו את הקבוצה המקומית,הקבוצה המקומית נעה לכיוון צביר הבתולה במהירות של בין 100-400 ק"מ לשנייה ומסתו של צביר הבתולה היא פי 1.2X10^15 ממסתה של השמש וצביר הבתולה מכיל מגוון של גלקסיות ספירליות ואליפטיות כגון M87 שהיא גלקסיה אליפטית שהיא אחת מהמפורסמות מהקבוצה הזאת אבל הגלקסיה הבהירה ביותר בצביר הבתולה היא גלקסיית M49 שהיא גלקסיה אליפטית אך M87 ממוקמת במרכז הצביר ולכן היא מפורסמת יותר מ-M49.
גלקסיית M87 וגלקסיית M49 התגלו רק בשנים המוקדמות של 1770 והשנים המוקדמות של 1780 אבל טבעם האמיתי לא התברר עד לשנת 1920 ולפני זה הם נחשבו ל"עננים ללא כוכבים" בקטלוג של מסייר ולמרות שרוב הגלקסיות המוכרות בצביר הזה ניתנות לצפייה במכשירים קטנים יותר אבל עם טלסקופ של 6 אינץ' ניתן להבחין ב-160 גלקסיות מהצביר בלילה בהיר.
צביר הבתולה מורכב מתערובת הטרוגנית של גלקסיות אליפטיות וגלקסיות ספירליות,החל משנת 2004 ההערכה היא שהגלקסיות הספירליות בצביר מופצות במבנה של חוט ממושך וארוך שהוא פי 4 יותר ארוך מאשר רוחבו והוא נמתח לאורך קו הראייה של שביל החלב אבל לעומת זאת הגלקסיות האליפטיות מרוכזות יותר מאשר הגלקסיות האליפטיות בצביר.
צביר הבתולה מפוצל לפחות ל-3 תת צבירים,הראשון נקרא Virgo A שמרכזו נמצאת הגלקסיה האליפטית M87,השני נקרא Virgo B שמרכזו ממוקמת גלקסיית M49 והשלישי מכיל את גלקסיית M86 במרכזו וישנם עוד 2 צבירים שאחד מהם מכיל את גלקסיית M60 במרכזו ואחד נוסף שמכיל את הגלקסיה הספירלית NGC 4216 במרכזו אך תת-צבירים אלה לא תמיד נכללים בחלוקה של צביר הבתולה אלא רק ע"י מחברים מסוימים המכלילים אותם.
מכל תתי-הצבירים האלה הראשון(Virgo A)הוא הדומיננטי ביותר למרות שהוא מכיל בעיקר גלקסיות אליפטיות,גלקסיות מסוג שנקרא גלקסיית עדשה וגם כמות מסוימת של גלקסיות ספירליות שמכילות כמות נמוכה או בכלל לא מכילות גז ואבק ומסתו של תת הצביר הזה היא פי 14^10 ממסתה של השמש והוא קצת יותר גדול מכל השאר,שלושת תתי הצבירים מתמזגים אחד עם השני בשביל ליצור צביר אחד גדול ומרכזי.
שלושת תתי-הצבירים האלה מוקפים בענני גלקסיות קטנים שמכילים בעיקר גלקסיות ספירליות(ברובם),העננים האלה נקראים N Cloud,C Cloud ו-E Cloud שנמצאים בתהליך של התמזגות עם תתי-הצבירים האלה ועוד כל מיני גלקסיות שמבודדות שנמשכות לצביר הבתולה כמו ענן הגלקסיות שנקרא Coma I וזה מצביע על העובדה שצביר הבתולה הוא צביר גלקסיות צעיר יחסית שעדיין גדל.
הרבה מהגלקסיות שהם חלק מהצביר עצמו נעים במהירות של 1,600 ק"מ לשנייה בהשוואה למרכז הצביר עצמו וכיוון שהוא חלק מצביר-העל שנקרא Virgo Supercluster אז הוא מאט את הגלקסיות השכנות ומסתו הגדולה מאטה את המיתון או recession של הקבוצה המקומית מהצביר עצמו בכ-10%.
כמו כל צבירי הגלקסיות ביקום,גם הצביר הזה מכיל בחלל הנמצא בין הגלקסיות גז חם או פלזמה שזוהרת בגלי רטגן בטמפ' של 30 מיליון מעלות קלווין וגם החלל הזה מכיל כמות גדולה של כוכבים בין-גלקטיים שאינם קשורים כבידתית לגלקסיה כזו או אחרת והכוכבים האלה מרכיבים כ-10% מכמות הכוכבים בצביר הבתולה,כוכבים אלה נפלטו ככל הנראה כאשר הייתה אינטראקציה בין הגלקסיות השוכנות בצביר הבתולה.
תמונה זו מציגה את צביר הבתולה או לפחות חלק ממנו וגלקסיית M87 נמצאת בחלק השמאלי התחתון של התמונה,זה אחד הצבירים המסיביים שיש ביקום והוא עדיין גדל ככל הנראה.
');){kind=link}